יציאת מצרים דרשה אומץ רב מבני ישראל, המצריים שלטו בנפשם ובגופם, פיזית ומנטלית. היכולת של העם העברי להאמין בקדוש ברוך הוא, לא לפחד מהאדון המצרי, למרות שהוא שלט בנפש היהודית עשרות ומאות שנים מלמדת על בחירה מתוך רצון לא להקשיב ללבטים ולחששות זמניים להשתלט על הסיפור הגדול של היהודי כחלק מעם ישראל. 

למעשה, בתחנת הזמן הזאת, אנחנו עם ישראל, למדנו לראשונה על בחירה. היכולת לאזור אומץ, לתת את הפורפוציות הנכונות לחשש והחרדה מחיל פרעה ומכשפי מצרים ולא לתת להם את הנפח והאנרגיות המיותרת שהם דורשים, זו היא נקודת הבחירה הראשונה של מי שהיה עבד וניטל ממנו היכולת לבחור. היכולת לגמד חששות ולתת את החיות לכוח האמונה, היא הבחירה לחיות כיהודי.

זו היא גם סיפורה של המצה: נפח המצה וגודלה הנכון מלמדים אותנו, לתת פרופורציות לכל דבר בגודלו הטבעי, כמו המצה, קמח ומים בלבד. הלחם לעומת זאת, מחמיץ, מטפיח וטופח לנפח וגודל, פי כמה מהרכיבים הטבעיים שלו.

לכן, אנחנו לא נחמיץ הזדמנויות, רק אם לא ניתן לחששות להחמיץ, לגדול ולהתפיח בזמן רב. המצה לעומת החמץ, זכה וטהורה, רק קמח ומים בלבד, בלי אלמנט הזמן שמתפיח.

בחיים יש לכל אחד מאתנו תוכניות גדולות וקטנות. היכולת שלנו לעמוד באתגרים שצצים להם באמצע הדרך, תגיע אלינו רק מתוך מבט גדול ורחב על המטרה והסיפור הגדול של החיים.

אין לזלזל בקשיים, אבל אם הם צצו להם כהפרעה זמנית למרות שהם נראים כאתגר גדול, אל לנו להקשיב להם, יותר נכון אסור לנו להקשיב להם. 

אם בחרנו לעשות משהו, אסור שמשהו זמני יעצר אותנו, גם אם יש חשש ממנו. כלומר לקבל את ההחלטה כהחלטה רציונלית ולא מתוך לחץ זמני.

לכל אדם יש נקודות חוזקה ונקודות תורפה בחיים, בעבודה, בהגשמת שאיפות, במערכות יחסים ובשאר גזרות החיים. 

היכולת לשלוט בחלוקת הקשב, לווסת ולתת בכל גזרה וגזרה את האנרגיות המתאימות לפי המדד הנכון, לשים חסמים כנגד אנשים ודברים שמחלישים אותנו. או לפתוח את הלב, לחיות, להנכיח, ולתת חוזק לאלו שמחזקים אותנו. היא היכולת לבחור לחיות כיהודי וזהו גם כן כוונת הציווי: 'ובחרת בחיים'.

בחג החירות, אנחנו למדים על פרופורציות בחיים שלנו, לתת מקום לכל אלמנט בחיינו, אך ורק לפי המדדים הנכונים ורק כך לבחור נכון.

חג אביב שמח.